ערב יום כיפור בלעדיך - יעל מזרחיל

עמיתי יקר,

הגיע חג האופניים. כמה חיכית ליום הזה כל שנה . לרכב עם אופניים על הכביש ללא חשש. לפגוש את החברים בערב ולהראות להם את כישורי הרכיבה שלך ואת האופניים החדשות שלך.

היתה שנה שאתה ואבא תיכננתם לרכב יחד והגעת אלי וביקשת שגם אני אצטרף. יובל קבעה עם חברים ואני לא רכבתי 9 שנים על האופניים שלי אבל ביקשת כל כך יפה שהסכמתי. כל כך שמחת. רכבנו לבצרה דרך בן יהודה וכביש 4 , ביקרנו את סבא וסבתא רותי ואורי וסבתא חנה וחזרנו דרך שדה וורבורג וצופית.פגשנו שם את שרון ורם. היתה רכיבה לא קלה. היה חם , נפלת כמה פעמים והתעייפת. גם אני התעייפתי אבל השתדלתי לא להראות את זה כדי לעודד אותך. בכית וחלק מהדרך עשינו ברגל, מחזיקים את האופניים ועשינו את זה. זו היתה חוויה כיפית. תודה עמיתי שהצעת לי להצטרף . מי חשב אז שזו תהיה הפעם היחידה שנעשה רכיבה שכזו יחד?

בשנה אחרת רכבת עם אבא, גיל ואבא של גיל לאזור רעננה. אף פעם לא היית חבר של גיל אבל בכל זאת הלכת ונהנתם אתה ואבא מזמן האיכות יחד.

מיום כיפור של שנה שעברה אני לא זוכרת הרבה. אני לא יודעת למה אבל לא יצאתי החוצה בערב יום כיפור. יובל ואתה קבעתם עם חברים והרגיש מיותר לרדת. למחרת השאלת למיכאל את הקורקינט שלך ורכבתם יחד עם רון לאזור ג'י. עידכנת אותנו איפה אתם מדי פעם והתקשרת לאבא לבקש שיביא לכם מים כי נגמרו לכם ולעזור לרון כי הוא נפצע.

הקשבתי לקול שלך מהפלפון שלך מיום כיפור לפני שנתיים. כל החברים רצו להתחיל את הרכיבה כמה שיותר מוקדם ואתה התעקשת שתיפגשו בשעה שהרשו לרון. אמרת לחברים שאבא ואני מרשים לך לרכב לבד עד הרמזורים והם צחקו על זה ואתה התעלמת. היית חדור מטרה לפגוש את כולם בשעה שתתאים לכולם ולתאם את מקום המפגש.

כזה היית עמיתי : איכפתי, מתחשב , חברותי, חדור מטרה, לא מוותר.

היום בערב כל החברים שלך ירכבו בשכונה, יובלי תרכב עם החברות שלה והחוסר שלך יהיה מורגש. הוא מורגש בכל יום שעובר ועברה כמעט שליש שנה.

אני כותבת לעצמי כל מיני אירועים בלעדייך , חושבת מה היית אומר או עושה ולא מאמינה שזה אכן קרה. אני מחכה להתעורר מהחלום עם נישוק, חיבוק ודגדוג שלך ולא באמת יודעת איך להמשיך מכאן.

כל יום אני בוכה כי משהו או מישהו מזכירים לי אותך. השארת אותי חסרת בטחון, כאובה על האובדן שלך בניסיון להתחיל את החיים בלעדייך וזה קשה . קשה לי מאוד.

‏סליחה עמיתי שלא יכולנו לנצח את המחלה הארורה הזו ושאתה לא איתנו כאן עכשיו.

‏אנחנו מספרים עלייך הרבה , מדברים עליך ונדאג שכמה שיותר אנשים יכירו אותך וידעו מי היית ומי יכולת להיות.

‏אוהבת המון ומתגעגעת,

‏אימוש