דברים שאמרתי בהלוויה של עמית - יעל מזרחיל, אמא

עמיתי המקסים שלי, לפני עשר שנים נולדת ולא יכולתי לבקש לעצמי מתנת יום הולדת טובה יותר בדיוק שבוע לפני. מה שלא ידעתי אז זה שהמתנה הזו הגיעה עם תאריך תפוגה של עשר שנים. קיבלתי אותך: ילד מתוק, מלא שיער ופעיל מגיל אפס. מאז גדלת, הפכת לילד סקרן, מצחיק, חכם ולפעמים גם שובב. היית אח מדהים ליובלי, הדרך שבה שיחקתם יחד, תיקשרתם אחד עם השנייה כל כך יפה. היית נכד כל כך מכבד, רגיש ואיכפתי. בקורונה דאגת להתקשר לכל אחד ואחת מהם ולבדוק מה שלומם והתגאת בכמה דקות התקיימה כל שיחה. היית אחיין ובן דוד מקסים .אתה מצאת את הדרך לתקשר ולהרגיע כל אחד ואחת מבני הדודים שלך, מגדולים לקטנים וזה לא משהו שכל אחד יכול לעשות. הם כל כך אוהבים אותך. אתה היית חבר אמיתי לכל מי שאתה מכיר , ממבוגר ועד צעיר. מצאת שפה ותחומי עניין משותפים עם כולם. וכמובן שאתה בן שהעניק לי הרבה גאווה וזכות להיות אמא שלך . אני כל כך נהנתי לעשות איתך דברים : לשחק, לבשל, לקרוא , לטייל, לצחוק, ללכת לישון ולקום עם דיגדוגים וחיבוק כדי שנקום כל בוקר עם חיוך ונחלום חלומות משמחים.. בשנה הזו חווית כל כך הרבה דברים שיש אנשים שלא חוו מעולם. את כולם צלחת ועם כולם התמודדת בצורה מעוררת הערצה. תמיד ידעתי שיש לך כוחות אבל בחצי השנה האחרונה הוכחת לעצמך ולכולנו כמה הכוחות שלך עצומים, איזה גיבור אתה, כמה עוצמות ואומץ יש לך. למרות כל הקשיים עשית כל מה שאתה צריך על מנת להחלים ויחד עם זאת לא שכחת את כל מי שאתה ואת מה שאתה אוהב , אתה לא וויתרת לעצמך , המשכת לעשות את כל הדברים האהובים עליך גם אם קשה, המשכת לחשוב על אחרים ולא רק על עצמך. כל דבר שבחרת לעשות : כדורגל, תופים, אימוני נינג'ה, בישול , אימוני כושר, פורטנייט עשית עם כל הלב והנשמה, הבנת לעומק מה צריך לעשות, תיכננת מהלכים ורק אז פעלת.

גם בחצי השנה האחרונה כשסיפרנו לך על המחלה הארורה שבה חלית , ביקשת לדעת כל פרט, אתה הסברת לרופאים מה יש לך , מה אתה מרגיש, איפה אתה רוצה להיות , עם מי , אבא ואני היינו רשת בטחון שלך אחרי כל שלב הניתוח, ההקרנות ,הטיפול בוושינגטון . בטחת באבא ובי וביקשת שנהיה איתך כל הזמן ואני מקווה שאכן היינו שם בשבילך מספיק ויחד עם זאת ידעת בדיוק איך אתה מרגיש ומה אתה רוצה וביטאת את זה כל כך יפה.

רק לפני שבוע חגגנו לך ולי ימי הולדת. אמרת לי על כמה כיף ושמח אתה ושאתה מרגיש טוב ביום ההולדת שלי, ביקשת לישון לידי לילה לפני כדי שתוכל להיות הראשון שיחבק וידגדג אותי ויברך אותי ליום ההולדת.

היו לנו חלומות ודיברנו מה תהיה בצבא, מה תרצה להיות כשתהיה גדול, איזו סבתא אני אהיה לילדים שלך

היית ילד של אמא, רצית לעשות הכל יחד אפילו להיפגש עם אנשים מהעבודה שלי ( כי אתה מכיר אותם) רק שנהיה יחד כל הזמן. גם בשישי כשנסעתי עם יובלי שאלת לכמה זמן אני הולכת והתקשרת אלי כמה דקות אחרי שנסעתי ואמרת לי תחזרי מהר הביתה, אני לא מרגיש טוב.

התעקשת שצריך לחזור לשניידר וכשהגענו לשם אמרת לי כל הזמן אני צדקתי, היינו צריכים לבוא, כאן אני מרגיש בטוח ואתמול כשהמצב הדרדר מהר כל כך הרגשת ושאלת אותי – אמא , אני אמות היום. אתה ידעת וגם אתמול כמו כל יום אחר בחייך התחשבת בכולם ורק אחרי שיובלי, הסבים, הסבתות וכל הדודים באו להיפרד ממך וראית אותם הרגשת שאתה כבר יכול ללכת. תודה שנתת לי את הזכות להיות אמא שלך , לגדל אותך, להחכים , לצחוק , לבשל, לשחק ולאהוב בעשר השנים האלה. אלה היו השנים הכי טובות שלי ותמיד אזכור אותנו ככאלה. אתה תמיד תישאר חלק מאיתנו בכל דבר שנעשה ותמיד נזכור את כל הרגעים הנפלאים שהענקת לנו בעשר השנים האלה אוהבת אותך עד אין קץ.

אמא