top of page

אנשים טובים באמצע הדרך

פוסט מספר 31

אנשים טובים באמצע הדרך

המסע שעברנו, אנחנו ועמית להצלתו היה רצוף בהמון מלאכים, אנשים שהקדישו מעצמם, ועשו כמיטב יכולתם, כל אחד בתחומו, על מנת גם להביא לתוצאה הטובה ביותר האפשרית, וגם כדי לעזור במהלך התקופה המטורפת הזאת.
אי אפשר אפילו לדמיין כמה מורכבת ההתמודדות, ובכמה חזיתות צריך לפעול במקביל במהלך מלחמה כזאת, ויותר מכך אי אפשר לדמיין כמה קודרים השמיים באותם רגעים וכמה זה קשה נפשית להתמודד עם כל החזיתות האלו, ולכאן נכנסים כל האנשים האלו שהיו שם בשביל עמית ובשבילנו.
ברצוננו לציין את אותם המלאכים שלא צוינו עד כה (בלי סדר מסוים) :
אלון בריקמן מעמותת "אלון ואלה" ששמע על המקרה, התקשר אלי מייד והציע כל סוג של עזרה שרק נצטרך, היה איתי בקשר מתמיד ועזר במה שביקשתי.
רינה עידן ועמותת "קו לחיים" שסייעו מאוד בלוגיסטיקה וההיערכות המורכבת לטיפולים בארצות הברית
פרופסור שלמה קונסטנטיני, פרופסור יונתן רוט ואורנה פרידמן האחות המתאמת מאיכילוב, שקיבלו את עמית באותו היום של האבחון ועשו עבודה מדהימה בניתוח המורכב, שממנו עמית השתקם באופן יוצא דופן
האחים והאחיות בטיפול נמרץ בבית חולים דנה שהתייחסו לעמית בהרבה אמפטיה ורגישות, קילחו אותו, ליוו אותו לבדיקות גם כשהמשמרת שלהם הסתיימה ולד"ר שירלי פרידמן שהגיעה למחלקה שבה עמית אושפז לפני הניתוח, הסבירה ודיברה עם עמית בגובה העיניים באופן יוצא דופן
דוקטור הלן טולדנו משניידר שטיפלה בעמית במסירות ובמקצועיות ממש עד הסוף
הצוות המסור בשניידר – ענת קליין העובדת הסוציאלית שליוותה אותנו מרגע שהגענו ועד לאותו הלילה בו עמית קיבל את הכנפיים שלו, המורה סיגל דהאן שליוותה את עמית ואותנו בזמני ההמתנה לביקורות אצל רופאים והכירה לעמית את החדר הלבן, האחות יעל בן-גל שעזרה לנו להבין איזה תרופות עמית צריך וכמה ועזרה מול הרפואה הקהילתית , יעל בן צבי- מנור ורביב פלג שניסו לעניין את עמית בשיאצו ולהקל עליו בזמן בדיקות הדם.
דוקטור אמיר שטרנפלד רופא העיניים אצלו היינו עשרות פעמים והיחס שלו כלפי עמית גרם לעמית ולנו לרצות לראות רק אותו במחלקה.
האחיות שליוו את עמית ואותנו ביומיים האחרונים של עמית במחלקה האונקולוגית בשניידר, דאגו שלא יכאב לו ושיהיה לו הכי נוח שאפשר והיו לצידו כדי להרגיע אותו כשביקש וחיבקו ובכו יחד איתנו כשהוא קיבל את הכנפיים שלו.
דוקטור סבין מולר (Sabine Mueller), האמא של הDIPG, שעובדת במסירות בכל העולם לטובת מציאת פתרון לאותו סרטן נדיר וקטלני אשר פקד אותנו וליוותה אותנו במהלך הדרך
הרופאים המסורים בוושינגטון, דוקטור רוג'ר פאקר (Roger J Packer) שהיה גם מקצוען, גם רגיש ואמפטי וגם זמין לנו בכל שעה, ודוקטור לינדסי קילבורן (Lindsay Kilburn) שהיתה שם איתנו לאורך כל הדרך.
שיר ברבי (ריפוי בעיסוק) ותמי שניידרמן (פיזיאותרפיה) שעזרו לעמית להשתקם באופן מדהים לאחר הניתוח. שיר גם הגיעה להיות עם עמית במיון בפעם היחידה שהיינו שם והוא לא הכיר אף אחד.
אניה גלרון (מדקרת ורפואה סינית) שהתחברה לעמית באופן עמוק ואישי, התעניינה בו גם אחרי שסיימנו את הטיפול אצלה והגיעה הביתה לתת לו מתנה שיקבל כוחות להמשיך להתמודד עם המחלה.
חני שפיס ואיתי אשכנזי המדהימים שעזרו בהבנה מה הן הזכויות שלנו מול חברות הביטוח מתוך הכרה והבנה אמיתית שהדבר האחרון שיש לנו, אנשים שכל חייהם דאגו לעשות את כל הביטוחים האפשריים בדיוק לטובת מקרים כאלו, הוא רצון להכניס פנימה אנרגיות לא טובות של מלחמה על הזכויות שלנו מול גורמים שרואים רק את שורת הרווח מול עיניהם (לצערנו הגורם היחיד שלא היה לצידנו ואף להיפך במהלך הקרב הזה על החיים של עמית הייתה חברת ביטוח הבריאות שלו).
יוסי לב, מתנדב בבי"ח בלינסון שהגיע לפגוש את עמית בהמתנה להקרנות והעניק לו מתנה בכל אחד מהמפגשים.
שרונה אריאל רוזוויג והמתנדבות של זכרון מנחם שביקרו את עמית בבית והעניקו לו מתנה. בנוסף הם הציעו לעזור במסיבת יום ההולדת עשר לעמית.
עמותת myTomorrows שסייעה במחקר ואפשרויות טיפול ואף בבדיקת אפשרויות לא קונוונציונליות.
דוקטור איתי תירוש ודוקטור יוחאי וולף ממכון וייצמן שמתעסקים בחקר הסרטן בשנים האחרונות וכאשר פנינו אליהם לסיוע וייעוץ עשו הכל כדי לעזור לנו להגיע למקומות שיוכלו לסייע לעמית ולנו לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר בעבורו.
המתנדבת במחלקה האונקולוגית בשניידר ששיחקה עם עמית שש בש והביאה לו מתנה לאחר הביקור ובכך הנעימה לו את השהות במחלקה בפעם היחידה שבה אושפז.
הילה גלפנד, המטפלת שליוותה את עמית, שיחקה איתו טאקי( לרוב הוא ניצח), היתה בקשר גם כשהיינו בוושינגטון ונתנה לו להרגיש שיש עוד מישהו שמקשיב לו ואולי יכול לעזור לו.
משפחת לב – איתי, ריעות והילדים שנלחמו על חייו של רווה היקר שלהם באותו הזמן שאנו נלחמנו על חייו של עמית היקר שלנו. עם כל הקושי שבמצב, בכינו ביחד, חלקנו את הכאב, ומשהו בשיתוף הזה גרם להקלה מסוימת לאורך הדרך.
עורכת הדין רונית דרשלר שסייעה לנו בהתמודדת המורכבת מול חברת הביטוח
ארז קורן שהתחבר למקרה דרך נורית אשתו המדהימה ומאותו רגע עזר לי במחקר ויעוץ ולימוד על הנושא.
דלית סנדור בר ומשפחתה שסייעו מהרגע הראשון שעמית התאשפז לניתוח, מתוך סיפור חייהם המדהים, בלי שהייתה לנו היכרות אישית קודם ואף שלחו לעמית במיוחד קונסולת נינטנדו במתנה שיהיה לו איך להעביר את הזמן בבית החולים
משפחת ספיר – אטד בן הדוד שלי, ליהי, ענבר ועדי המקסימים שהגיעו אלינו לסוף שבוע קסום בוושינגטון ונתנו לכולנו הרגשה של משפחה חמה ואוהבת בתוך הסיטואציה הבודדת בחו"ל. אטד גם עזר לנו עם המזוודות והלוגיסטיקה של החזרה לארץ בשדה התעופה בניוארק.
עמליה ברזיו, חברתה הטובה של יעל שהייתה שם בתקופה הקשה הזאת וסייעה ככל יכולתה.
משפחת בנג'יו – אבי, שחר ומאיה. משפחה לכל דבר שעברו את הדרך ביחד איתנו, כאבו איתנו את כאבנו, חלקו איתנו את התקוות והתפילות ועשו ככל יכולתם להקל ולסייע.
משפחות לימון, יהב, רקאנטי, אליה ומגן, משפחותיהן של חברותיה של יעל מבית הספר שליוו וסייעו גם בהתמודדות של יובל עם המצב, שלחו לכולנו מתנות והעניקו תשומת לב והביעו דאגה ואכפתיות.
הצוות המקסים של החטיבה הירוקה החדשה בכפר סבא, בית הספר של יובל – המנהלת טליה מנצור, היועצת ליהי אלכסנדר, והמחנך שחר אליאס, שהיו שם בשביל יובל מתחילת הדרך עם ליווי ותמיכה רצופה ומשמעותית.
צוות בית הספר של עמית – אורלי עדי, המנהלת, אתי נוה-חן, רחלי ענבר היועצות ומרגלית זינגר אליעז הפסיכולוגית של בית הספר, שביחד עם אלין המחנכת נתנו לעמית ולנו תחושה שאנחנו חלק ממשפחה אחת גדולה – משפחת "דבורה עומר", ליוו ואף ממשיכים ללוות אותנו ולדאוג שזכרו של עמית וערכיו יונצחו כחלק ממורשת בית הספר לשנים רבות.
החברות הטובות של יובל שעטפו אותה בחום במהלך ההתמודדות וגם אחרי.
החברים הטובים של עמית מהכיתה ובית הספר, שקיבלו את עמית בכל מצב, שמחו בשמחותיו, שמרו איתו על קשר רציף לכל אורך הדרך, דאגו לו ודאגו לשמח אותו ככל שרק יכלו.
אמיר ונועה דגה שצירפו את עמית לחוג הנינג'ה שאמיר מקיים יחד עם החברים שלו לכיתה. שנתנו לו להרגיש כמו כולם ולפתח את האהבה שהוא רכש לספורט הזה.
הורים מהכיתה של עמית שהתקשרו, כתבו ודאגו לו.
החברים מסאפ שהתקשרו, כתבו, יעצו, שלחו מתנות והיינו במחשבות שלהם בכל התקופה הזו.
כל האנשים הטובים מהקהילה ברוקוויל ואזור וושינגטון שעטפו אותנו באהבה ודאגו לכל מחסורנו בזמן שהיינו רחוקים מהבית ואירחו אותנו בביתם ובאירועים שלהם.
הגיסים שלנו – אורי הופר ואלחנן הורנמן שהיו שם בשביל עמית ויובל והבהירו את המושג "משפחה זה לנצח".
המפורסמים המקסימים ששלחו לעמית עידוד, איחולי החלמה וברכות ליום ההולדת שלו: אדיר מילר, רפי סער ראש העיר, אייל שני, יובל שמלא, חיים כהן, גורי אלפי, יאיא כהן אהרונוב, אודי כגן, ישראל אהרוני, גידי גוב, חנן בן ארי, אברהם טל, עילאי בוטנר, ערן זהבי, אלה-לי להב, רביב כנר, יעל כרמון, עומר חזן, מריאנו אידלמן, ערן זרחוביץ, דניאל מורשת, שני קליין, גאיה שליטה כץ, לאה לב
נועם הולצמן, המקעקעת האלופה שהצליחה לדייק בקעקוע הנצחה מושלם ומרגש ולהביא לכך שמשהו מעמית יהיה תמיד מקועקע על גופי, קרוב אלי
כל החברים הטובים שליוו אותנו במהלך הדרך.
יש עוד המון אנשים שעבדו מאחורי הקלעים שלא הוזכרו כאן, סייעו באופן אקטיבי ובתפילות ומחשבות, כל אחד ואחת בדרכו ובדרכה. אנו מודים לכולם מעומק ליבנו. הלוואי והמסע הזה היה מסתיים אחרת וקשה להאמין איך כשכל כך הרבה אנשים טובים ומוכשרים מתגייסים למען מטרה, היא בכל זאת לא מושגת, אבל כלום מהמסע הזה לא היה לשווא. האהבה שעמית קיבל לאורך הדרך מכל כך הרבה אנשים חיזקה אותו ונתנה לו כוחות ומוטיבציה, והרי בסופו של יום מה שחשוב זה לא אורך החיים אלא איך חיים אותם, כמה נותנים ומקבלים, כמה אוהבים ונאהבים לאורך הדרך. עמית נפרד מאיתנו עם התחושה שיש צבא שלם של אנשים שאוהב אותו ודואג לו ויעשה הכל בשבילו. כולנו נפעמנו מרוחב הלב של אנשים רבים כל כך ושום דבר בכך לא מובן מאליו.

bottom of page